קטגוריה: טיפ כתיבה

לפני 10-15 שנה היה גל של יזמים זריזים שעלה על דרך ממש טובה ומהירה לעשות בוכטות קטנות וגדולות, בלי ללמוד שום דבר ובלי להיות מומחים בשום כלום.

השיטה שלהם:

1. למצוא נישה נדרשת לקורס מפתה, מהחמישיה הקלאסית –

רגע, לא יודעים מהי החמישייה?
הנה:

א. כסף והצלחה פיננסית (עשיית כסף, השקעות, עסקים, קריירה)
ב. יופי, אסתטיקה ומראה חיצוני (טיפוח, סטיילינג, אנטי-אייג'ינג)
ג. מערכות יחסים ואהבה (זוגיות, דייטינג, הורות, כישורים חברתיים)
ד. בריאות וכושר גופני (תזונה, ספורט, וולנס)
ה. התפתחות אישית ומימוש עצמי (פרודוקטיביות, ביטחון עצמי, אושר, מציאת משמעות)

אז – למצוא נישה חדה מתוך החמישייה הזו, ואז:

2. לעשות תחקיר באינטרנט על הנישה הזו. התחקיר בדרך כלל לקח כמה ימים, ולפעמים כמה שעות. לפעמים התחקיר היה פשוט לקנות קורס קיים בנישה.
3. לייצר ממנו קורס דיגיטלי "רזה". כמה PDF, כמה סרטונים, וזהו.
4. ליצור לו קמפיין שיווקי חד. למעשה, המומחיות היחידה שלהם היתה בלפרסם. וגם מי שלא כל כך עשו את הפרסום מושלם, אם ההבטחה של הקורס היתה מספיק טובה – הוא די מכר את עצמו. היתה אפשרות גם לשים את הקורס באיזה מארקט, להפעיל אפיליאייטס שישווקו במקומם, או גם לתת ל-SEO לעשות את שלו.

ככה נוצרו כמה מיליונרים, והרבה אחרים הרוויחו סכומים נאים.

הקהל הרחב היה רעב ללמוד דברים חדשים, בנושאים שעניינו אותם. מהחמישייה.

---

היום המצב שונה. יש מספיק קורסים בעולם. בכל נושא. והקהל כבר לא כל כך רעב ללמוד דברים חדשים. באמת. אנחנו כבר לא באמת רוצים ללמוד. אין לנו כוח. ללמוד זה מעייף.

אבל אנחנו כן רוצים שיעשו דברים עבורנו ובמקומנו.

בגלל זה עורך ה-AI שיצרתי, שמתבסס על החומרים שאני מלמד (בקורס…), מצליח היום הרבה יותר מהקורס שעליו הוא מתבסס. אנשים רוצים שמישהו "יעשה את זה במקומנו". אנשים משתמשים בו אפילו כדי ליצור מסרים שיווקיים (אל תעשו את זה! בקרוב אני משיק קופירייטר AI שיעשה את זה הרבה יותר טוב).

ומה שמדהים בסוכני AI, שהם עושים דברים במקומנו – ואנחנו לא באמת צריכים להיות מומחים בשום נושא כדי ליצור סוכן AI מומחה שיעשה דברים "במקומנו".

ולקחת על זה דמי מנוי חודשיים. קטנים, גדולים, תלוי.

---

וכן צריך לדעת לשווק את זה – אבל גם כאן יש בשורה אדירה. כי ברגע שהסוכן מוכן, אנחנו יכולים לתת לקהל להשתמש בו שבוע חינם (לנו זה לא עולה) ורק אז להתחיל לגבות. זה לא כמו קורס. זה משהו חי, נושם, פועל.

אני לא רוצה לתת פה רעיונות, אבל יש כמה וכמה שיטות תראפיה שכבר היום מתבצעות בהצלחה מסחרית גדולה מאוד בארה"ב, בתשלום לפי סשן או ריטיינר. ואני יכול ליצור אייג'נט ואפליקציה כזו, כולל מוניטזציה, תוך שבועיים שלושה עבודה. יעזור אם אהיה מומחה בתחום, בטח! אבל זה רק בונוס.

ולמה אני כותב את זה?

כי פתאום אני מקבל פניות מאנשים שאין להם מומחיות מקצועית, אבל הם מבינים את ההזדמנות הזו. וכבר יש לי שתי סדנאות סגורות לבניית אייג'נטים כאלה, ואני מניח שיהיו עוד.

כי בחישוב פשוט, השקעה חד פעמית כזו יכולה להביא כסף לאורך תקופה ארוכה. וגם כי ברגע שמבינים את העיקרון, איך אני בונה כזה, קל מאוד לשכפל.

וקשה היום לאנשים.
וקורסים לא נמכרים טוב.
אבל אייג'נטים – זה כבר משחק חדש לגמרי.
עם הזדמנויות חדשות לגמרי.

עשו את זה לעצמכם. זה די חובה.

 

חגיגת הקניות של סוף השנה הולכת ומסתיימת, וזה פותח דלת לחגיגה חדשה שאולי רלוונטית לך. האמת, סביר להניח שהיא צריכה להיות רלוונטית לך.

אני מדבר על חגיגת ירידת מחירי הפרסום של ינואר פברואר.

אלה החודשים הקרים, כל המפרסמים הגדולים מפסיקים לפרסם אחרי אטרף Q4, ובפועל זה מאפשר רכישת לידים (ואוהדים) במחירי רצפה.

כמה נמוך? לפעמים 30% פחות, לפעמים 90% פחות.

זה הפרסום הכי משתלם שיש.

נכון, כנראה שלא נמכור הרבה מיידית בזכותו. אבל…

אבל רק בזכותו נרכוש המון המון (המון!) אוהדים חדשים, שאיתם נוכל לדבר ולתקשר בעלות אפסית באמצעות דיוור, ואטסאפ וסושיאל. הם אלה שיעשו לנו את השנה הבאה.

רק מזכיר: 80% מהקניות מתרחשות בפולו-אפ, ללידים אוהדים קיימים.

אם יש לך קמפיין רכישת לידים קיים: קדימה להעלות שם תקציבים ולעשות אופטימיזציה.

אם אין לך: קדימה לעשות. למה בדיוק חיכית, שאתן לך הדרכה?

אם יבקשו מספיק אני באמת אתן הדרכה, אבל לא צריך לחכות לי.

קדימה, ליד דה וויי.

אני מת על הלקוחות שלי. אני אוריד את הירח בשבילם, באמת. גם כי זו חובה אישית שלי לקחת אותם למקום הכי טוב שאפשר, ו… 

גם כי כל אחד מציף מולי אתגר שיווקי אחר. אמיתי ואנושי. שאני יכול אחר כך להפוך לפוסט וללמד גם אותך משהו.

והפעם: לקוחה שרוצה למלא יומן בעוד לקוחות. היא אומנית (לא אסגיר בדיוק מאיזה סוג), ומה שהיא עושה כרגע בשיווק לא עובד. הפרסום שלה לא מגיב טוב. יש פרסום, אבל לא מגיב. גם האתר לא מגיב טוב. לא מספיק טוב. 

ולכאורה אין סיבה. היא אשת מקצוע מדהימה (ראיתי את התוצאות), יש לה שוק ענק ותוסס, לקוחות פוטנציאליים שממש רוצים את מה מה שהיא יוצרת, זה לא איזשהו משהו חדש, אבל משום מה היומן לא מלא.

מבט ראשון על הפרסום, על האתר, והיה ברור לי מה וגם למה. 

יש שם בעיה מאוד ברורה. זועקת אפילו.

אז התחלתי לתקן אותה.

קונספט חדש. 

הבטחה ברורה ללקוחות פוטנציאליים.

טקסט חדש שמביא את זה לפרונט.

שולח לאישור.

*

"לא התחברתי".  

זה לא הסגנון שלה. היא לא מדברת ככה, היא לא אומרת דברים כאלה, היא לא חושבת מחשבות כאלה. ממש ממש לא. איך יכול להיות שהאתר שלה אומר דברים כאלה? זה כל כך לא היא!

*

וזה בדיוק העניין. 

האתר והפרסום זה באמת לא היא. 

האתר הוא מכשיר מכירות שעובד בשבילה.

כשאנחנו מוכרים משהו, לא אנחנו הלקוחות של עצמנו.

הלקוחות שלנו הם אנשים אחרים.

ואת מכשיר המכירות אנחנו חייבים לעצב כדי שהם יתחברו אליו. 

אנחנו לא צריכים "להתחבר אליו". 

זה יהיה נחמד אם כן נתחבר למכשיר המכירות הזה, אבל זה לא חובה.

פוקס היא אחת מחברות האופנה המצליחות בישראל.

האם האתר של פוקס צריך "להתחבר" להראל ויזל, המנכ"ל המאוד מצליח שלה, ולדבר בשפה שלו? 

לא.

להיפך: אם הראל "יתחבר" לאתר, זה כנראה יהיה אתר שמדבר לאנשי עסקים מיליונרים כרישים בני 58.

האם הוא "צריך להתחבר" למעצבות האופנה של פוקס, ולדבר בשפה שלהן?

לא.

להיפך, אם הן יתחברו, זה כנראה יהיה אתר שמדבר על אתגרי עיצוב אופנה בייסיק, ולא בטוח שבעברית בכלל.

האם הוא "צריך להתחבר" ללקוחות, ולדבר בשפה שלהם?

כן. 

האם הראל ויזל, או צוות העיצוב שלו, מופיעים בפרסומות לפוקס? 

ממש לא. 

מופיעים שם פרזנטורים, שמייצגים את הלקוחות שלו. שהם אלה שצריכים להתחבר. 

האתר הוא לא אנחנו.

האתר הוא הפרזנטור השיווקי שלנו.

*

זו אמת שיווקית אוניברסלית, שנכונה באותה מידה גם לעסקים קטנים.

נגר, למשל, הוא אומן.

אבל הוא לא מוכר עבודת נגרות או סוגי עץ או טכניקות עיבוד ופירזול.

נגר מוכר שעתיים נוחות וכיפיות במטבח שנראה מדהים.

הנגר לא אמור "להתחבר" לאתר שמוכר אותו.

הוא בכלל לא מבלה זמן במטבח, והוא לא מתעניין בלהכין ארוחת צהריים לשלושה ילדים, והאמת היא שסגנון החיים שלו שונה לגמרי מזה של הלקוחות שלו.

האתר לא אמור לייצג אותו.

האתר אמור לייצג את קהל היעד שלו. 

הם אלה שצריכים להתחבר.

דרך החלומות שלהם, הרצונות שלהם, הפומו שלהם. 

שהם שונים, לפעמים הפוכים (!) מהחלומות של אותו נגר.

*

לאתר שלך יש תפקיד אחד ויחיד: שאם יגיע אליו לקוח פוטנציאלי, הוא יידהם ויגיד לעצמו "ואללה איך קראו את המחשבות שלי, זה בדיוק מה שרציתי!"

זה הכל.

*

"אבל יש לי אתר! מה, הוא לא אמור לייצג אותי?"

זהו, שלא.

לא רק שהוא לא חייב לייצג אותך, לפעמים אסור שהוא ייצג אותך.

(זו, אגב, הטעות הגדולה של האתר והפרסום של הלקוחה שלי. הם מאוד מייצגים אותה כרגע – והיא כמעט ההיפך מקהל היעד שלה. היא לא חולקת איתם חלומות, רצונות ופומו. בשום דרך). 

אחת הטעויות הכי קטלניות שעסקים קטנים עושים, זה ליצור "אתר תדמית" שהוא יותר "אתר אומן" אישי. אתר שהם מתחברים אליו, שמייצג אותם. אבל שלא מייצג את הלקוחות.

אם זה קרה גם לך, זו לא אשמתך. זה מאוד מבלבל, וברור למה נפלת.

כנ"ל הפרסום שלנו, המודעות.

הוא צריך שקהל היעד שלנו "יתחבר אליו", לא שאנחנו נתחבר אליו.

מה שכדאי לעשות עכשיו: ללכת ולבדוק את האתר ואת הפרסום שלך. 

מי באמת מתחבר אליו?

ומי אמורים להתחבר אליו?

דף נחיתה – ולא דף מכירה.

אלה שני דברים שונים. כתיבת דף מכירה היא עניין מאוד מאוד מורכב ומסובך, ולכן הכנתי את הדרכת "פיתרון הקסם" (עוד רגע יותר מאלף אנשים צפו בה). 

אבל דף נחיתה זה עניין פשוט.

המטרה שלו, המטרה היחידה שלו, היא להשיג לידים, שהם בעצם הבסיס למכירות שלנו היום, מחר ולתמיד. 

איך עושים את זה? 

המתכון קל מאוד. קל מאוד מאוד. 

1. צריך להכין מתנה נפלאה שהלקוח שלנו רוצה.

2. הפרסום שלנו צריך להגיד, "הנה צורך, הנה פיתרון, קבלו אותו חינם – רק תנו לי את הפרטים, לאן לשלוח".

3. הוא מוביל לטופס לידים באינטרנט, או לדף נחיתה שבנינו בעצמנו. אפשר גם רב מסר פשוט.  

4. דף הנחיתה יכול וכדאי שיהיה מינימליסטי. הוא יגיד "הנה הפיתרון שראית במודעה", יהיה בו את הוויזו'אל שהיה במודעה, והוא יבקש רק אימייל וטלפון. לא צריך שם. רק אימייל ופון. 

4.5 אה, ולא לשכוח לשים את הצ'קבוקס עם אישור לשלוח מיילים ולפנות בפון.

5. למתקדמים: לאחר מילוי הפרטים יכולה להיות הפנייה מיידית לדף מכירה, של מוצר upsell: זה משהו אחר, ממש ממש טוב שנמכר בסכום מאוד נמוך. דיל no brainer כזה. 

זו השיטה שמאפשרת לי להשיג לידים בעלות של חמישה ש"ח, שלושה ש"ח, אפס ש"ח (כן כן) אפילו בתחומים אולטרא תחרותיים כמו דיאטה ועסקים. 

למה לא כולם מצליחים לעשות את זה?

הנה הסיבות, אשכרה לפי השלבים:

1. המתנה ה"נפלאה" שהם הכינו כלל לא נפלאה והיא לא מה שהלקוח רוצה.

2. הפרסום שלהם גרוע, והם לא יודעים איך לשפר אותו.

3. מסבכים את טופס הלידים או את דף הנחיתה.

5.  אין להם עמוד מכירה טוב של מוצר upsell.

מבטיח לך: אם המתכון יבוצע טיפ טופ, לפי ההוראות, תהיה לך עוגת לידים נהדרת ומשביעה. 

קשב, בבקשה, זה חשוב.

מה זו קרבה פסיכולוגית?

זה האופן שבו אנחנו תופסים אובייקטים ואירועים בהתאם למרחק הפסיכולוגי שלהם מאיתנו. כלומר, כמה רחוק או קרוב הם נראים לנו. 

במה בדיוק הם נראים לנו קרובים או רחוקים?

בארבעה מישורים: 

זמן (האם זה בעבר או בעתיד הקרובים, או הרחוקים) 

מרחק פיזי (אני לא מסביר את זה. אפשר להבין לבד)

קשר חברתי (אח יותר קרוב מבן דוד, קולגה לעבודה יותר קרוב ממי שעובד בחברה אחרת, וכו')

ודאות (עד כמה אני יכול להיות בטוח שמשהו יקרה. נגיד, עישון שאולי גורם לסרטן ריאות, לעומת אכילת רעל עכברים שדי בוודאות גורם לאפקטים לא נעימים לבריאות).

אז למה זה חשוב לנו?

כי הקירבה הפסיכולוגית מכתיבה לנו (וללקוחות הפוטנציאליים שלנו) איך להתנהג. 

כלל האצבע אומר שככל שמשהו "קרוב" אלינו יותר, אנחנו תופסים אותו בצורה קונקרטית ומפורטת, ממש "חיים" אותו. הוא גם יניע אותנו (או את הלקוחות שלנו) יותר חזק לפעולה.

ומנגד: ככל שמשהו "רחוק" יותר מאיתנו, הוא נתפס לנו יותר מופשט, יותר כללי, יותר עמום. וזה מוביל אותנו להעדפות אחרות שקשורות לרעיונות כלליים, ערכים, חזון לעתיד וכל מיני שכאלה.

ניקח, לדוגמה, אירוע.

אם אנחנו מתכוננים לאירוע שאליו אנחנו כבר מאחרים – אנחנו נהיה מוכנים לשלם יותר על נסיעה, מאשר לאירוע שיקרה עוד שבוע. לאירוע היותר רחוק אנחנו נברר את הדרך הכי זולה וכיפית להגיע.

אם אנחנו יודעים שיש אירוע בבניין שלנו, יהיה לנו יותר אכפת מעוצמת הווליום של הקריוקי, מאשר אירוע שיהיה בשכונה אחרת. האירוע היותר רחוק יסקרן אותנו מבחינת סוג המוזיקה, למשל.

אם האירוע הוא חתונה של הילדה שלנו, נשקיע בנראות שלנו הרבה יותר מאשר באירוע חתונה של בת של מישהו מהמשפחה הרחוקה. 

ואם כבר קבענו מועד לאירוע, נעשה אליו הכנות הרבה יותר ספציפיות (או בכלל הכנות) מאשר אירוע שעוד לא קבענו לו מועד, ולא בטוח שבאמת נערוך אותו. אירוע שעוד לא ודאי, נתעניין יותר בכל מיני אופציות שונות לערוך אותו.

איך זה מתבטא בשיווק שלנו?

האמת, שזה אחד הדברים הכי חשובים במערבולת התוכן שאנחנו יוצרים, ובמסע הלקוח שלנו.

שיווק בטווח "רחוק" יותר צריך להתמקד יותר בדברים מופשטים. למשל: תועלות כלליות, מיתוג חזק, ערכים, כל מה שהוא בגדר "חלום".

מה זה טווח "רחוק" יותר?

• למשל, אם אין מבצע או דדליין קרוב שצריך להספיק. המחיר הקונקרטי לא יתמרץ לקנייה.
• או שהלקוחות הפוטנציאליים רחוקים מאיתנו פיזית ולא יכולים עדיין לקנות (נגיד, פרסומות לדיוטי פרי, שמוכרות חלום אבל אי אפשר באמת לקנות בלי שמגיעים לשם).
• או שהם פחות קשורים אלינו חברתית (נגיד, מגזר אחר משלנו)
• או שההבטחה של המוצר שלנו פחות ודאית. 

המחשות "חיות" וקונקרטיות של המוצר או השירות שלנו יהיו פחות רלוונטיות. הלקוחות עדיין רחוקים מקנייה, והם לא מחפשים המחשות חיות. זה יבזבז להם את הזמן ויבזבז לנו את התקציב. הם לא יקנו.

לעומת זאת, בשיווק קצר טווח, אנחנו חייבים להציג הכל בצורה כמה שיותר קונקרטית וכמה שיותר ברורה. 

• אם יש מבצע או דדליין – ההמחשה חייבת הכי חיה ותועלתנית שיש. לרבות מחיר מתמרץ.
• אם הלקוחות נמצאים במעמד המכירה (ובודאי בנקודת המכירה), נהיה הכי חיים ותועלתניים. שוב דוגמת הדיוטי פרי עובדת פה.
• אם הלקוחות קרובים אלינו חברתית – אז חייבים להיות קונקרטיים.
• אם ההבטחה של המוצר שלנו ודאית – חייבים להמחיש אותה!

למשל, אם אנחנו משווקים טיפול רגשי, אז לקהל "קרוב" נציג תיאורים קונקרטיים של תכונות והשפעות מיידיות. ואילו לקהל "רחוק" אנחנו נתייחס לערכים ארוכי טווח כמו בריאות כללית ואיכות חיים.

כשמתקרבים יותר עמוק ללב מערבולת התוכן, המסרים צריכים להיות יותר קונקרטיים ותועלתניים.

יצא לי קצת מסובך להסביר את זה.

אני מקווה שהצלחת להבין, למרות הסירבול.

אם הצלחת, יישום חכם של זה  יגדיל לך את המכירות מאוד.

כולם רוצים שהבינה המלאכותית תיצור דברים במקומם, אבל לרוב זה ברמה של תיכוניסט שלא מגיע הרבה לשיעורים, ולא בגלל שהוא כבר יודע את החומר.

מה עושים?

שני צעדים:

1. נכנסים ל-CGPT או קלוד, מבקשים מה שמבקשים, ומקבלים את התשובה התיכוניסטית.

2. משדרגים את זה בפרומפט שיגרום ל-AI אשכרה לחשוב על מה שהוא ענה, ולהפעיל יותר נוירונים ברשת העצלה שלו.

יש 4 פרומפטים כאלה, אני נותן גרסה באנגלית ובעברית:

א.

מה הדבר שאני או רוב האנשים לא היינו חושבים עליו בנושא הזה?

What's something I would not think of on this topic or most people wouldn't think of?

ב.

מהן תשובות פחות נפוצות או פחות ידועות לשאלה הזו?

What are some uncommon or less well-known answers to this question?

ג.

תן לי משהו מקורי שקשור לנושא הזה, שלדעת חלק מהאנשים אינו נכון.

Give me something original around this topic that some people believe to be untrue.

ד.

קח נשימה עמוקה ותתמודד עם הבעיה הזו צעד אחר צעד.

Take a deep breath and work on this problem step-by-step.

על לא דבר.

לא אני המצאתי את זה, אלא אדם סטיוארט (הוא שורץ בלינקדאין), אבל אני כן בדקתי את זה ואורו עיניי. זה עובד טוב מאוד, אגב, עם הפRסומאי האוטומטי וגם עם ערכת העצלנים החכמים לדפי מכירה אימתניים.

שיהיה לבריאות!

https://www.lironfine.com

אחת העבודות הראשונות שלי, מייד אחרי בייביסיטר לשכנים,היתה למכור ורדים אדומים בחוף הים. ורדי אהבה של ערב, לזוגות שלובי ידיים, בטיילת. 

"אתה מוכר לגבר", אמרה לי הבוסית שלי, "והוא קונה לאשה. והרבה קונים, בסך הכל צריך לפנות". 

היא היתה איזו מישהי מהכיתה המקבילה, וכל ערב היא מכרה שלוש ארבע סלסלות מלאות. כמויות בלתי אפשריות של כסף. בקלות.

בערב הראשון מכרתי ורד אחד בארבע שעות.

לא היה ערב שני.

אחר כך היה סיפור דומה עם מכירת מנויים לידיעות אחרונות, בכל מיני שכונות וילות. ראש הצוות מכר יותר מעשרה מנויים בשעתיים, אני מכרתי לעצמי רעל ושנאה עצמית ותחושת חוסר מסוגלות.     

כמה פעמים איבדת אמון בעצמך, בשנה האחרונה?

היו לך סיבות טובות. אני יודע את זה, כי גם לי היו סיבות טובות.

הדרך מתקווה לייאוש – קצרה מאוד. 

אין לנו במה להתבייש כאן. אנחנו אנשים, אנחנו רגישים, כשצובטים אותנו אנחנו מצטבטים. קל מאוד לערער אותנו. וכשלי זה קורה, לפעמים מצטרף לעניין גם תיבול קטן של התקף חרדה, שבכלל יכול להוציא אותי מהמסלול לכמה שעות טובות.

בפעם הראשונה שזה קרה לי, הלכתי למיון – חשבתי שאני עובר התקף לב. היום אני כבר יודע שזה לא, ויש לי דרכים לצאת מזה, ועדיין – אלה כמה שעות של דופק מהיר, בטן מכווצת, ורצון להתחבא מתחת לשמיכה ולא לעשות כלום.

אבל עוד לפני זה, והרבה יותר מזה, יש את עניין איבוד האמון בעצמך. איבוד תחושת המסוגלות.

ליזמים, לבעלי עסקים, זה קורה כל הזמן. 

מספיק שיעברו שניים שלושה ימים בלי פניה חמה של ליד חדש. או שבוע בלי מכירה משמעותית. או מישהו אחד שמתנצל ומבטל משהו שהוא קנה. או מישהו אחר שכועס על משהו.

דחיפה קטנה ואנחנו מתפרקים כמו מגדל גביעי פלסטיק ריקים במסיבה. 

עזבו אתכם מכל מיני מנטורי פלדה ויזמי על שפוקדים עליכם להתגבר ולהצליח. לא כולם נולדו עם אופי כזה. לא כולם יכולים לנער מעליהם את הדיכאון הקיומי ולהסתער קדימה. האמת שהרוב בכלל לא.

אני מכיר אנשים חזקים, ממש חזקים, ומוצלחים ביותר, שמספיקות להם שתי שיחות רעות עם לקוח פחות מרוצה – וכבר הם חושבים פעמיים על מה שהם עושים. אולי הם לא ראויים? אולי הם לא טובים? אולי הם לא מספקים את הסחורה?

אני מכיר אנשים ממש מוכשרים, שמספיק שני אנשים שמחליטים, לגיטימית, שהם קונים במקום אחר – והם כבר מסיקים מזה שהם לא מספיק טובים.

וככל שיש לנו אחריות יותר גדולה, יותר פיות להאכיל, יותר שנים שבהן אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, הסכנה יותר גדולה.

ובא לנו למות. ממש כך.

אנחנו כישלון. שום דבר שאנחנו עושים לא טוב. זה לא עבד לנו. זה בחיים לא יעבוד לנו. אנחנו מיותרים, אין תקווה. 

כאן הייתי אמור, לפי כללי הטקס, לתת כמה כלים שנותנים תקווה ומוטיבציה. אולי אפילו למכור איזה קורס תקווה ומוטיבציה, להציע דרך שבה מנתבים את כל האנרגיה השלילית הזו למשהו חיובי.

אבל אני לא אעשה את זה. 

לא כאן, לא עכשיו.

אני רק אגיד: אני מבין כל אחד ואחת שמאבדים את האמון בעצמם ואת התקווה בעתיד שלהם. 

אני מבין אותך. אני רואה אותך. אני כמוך.

זה לגיטימי ואנושי לאבד אמון בעצמך, מפעם לפעם, כשחרא לנו. לגיטימי לחשוב ככה. 

ואני מבטיח: זו רק תחושה, זה רק זמני, וזה חד משמעית לא אמיתי.

ופתאום תגיע איזו פניית וואטסאפ. איזו שיחה. איזה אימייל. סליקה ממקור מוזר. או שפשוט השמש תזרח, ויום חדש יגיע, והתחושה הזו תעבור. 

איך משיגים עלייה של 50% באחוזי הפתיחה של הפוסט?

מבטיחים לאנשים בדיוק את מה שהם רוצים בחלום הכי רטוב שלהם.

הכותרת של הפוסט הקודם שלי היתה "הדבר האחד שיגרום לאנשים לקנות ממך יותר, ותוך 48 שעות". 

התוכן של הפוסט, אם עוד לא קראת, חשוב הרבה יותר מהכותרת. הוא אמת קשה ואכזרית, אבל גם מבטיחה. ולא היו מגיעים אליה אנשים רבים לו לא הייתי מפתה אותם בכותרת שכולה פנטזיה, שאמרה להם בדיוק מה שהם רצו לשמוע.

היא הבטיחה להם נס, בעולם בו אין ניסים.

את הלקח הזה כל משווק חכם חייב להטמיע.

אנחנו חייבים להתחבר לשיחה הפנימית של הלקוח, ולהוביל אותה. להגיד לו, בפתיחה לפחות, את מה שהוא מפנטז לשמוע. את הנס.

לשים אותו בכותרת, אם צריך.

איזה נס הלקוח שלך רוצה לשמוע? 

אחת השגיאות הגדולות שאני רואה אצל מי שבאים לקבל ממני שיווק טוב, היא שהם השתמשו בעבר במה שהציעו להם – בעיקר "הדבר האחד" – ולא במה שנכון. 

אני אסביר. 

איזה דרכים יש לנו היום לשווק?

לקחת נשימה עמוקה, מתחילים:

סושיאל בפייסבוק אינסטה טיקטוק גוגל חיפוש גוגל אתרים גוגל מיי ביזנס יוטיוב וואטסאפ לינקדאין איקס (טוויטר) אאוטבריין טבולה בלוג פודקאסט וידאוקאסט פוסטים אישיים פוסטים מותגיים פרופיל אישי פרופיל עסקי קבוצות דפים רשימות תפוצה סמסים וידאו למצלמה וידאו אקספליינר דודל וידאו וובינרים דפי מכירה פאנלים טפסי לידים שיחות קרות שיחות חמות פולואפים (אם זה לא פחות משמונה אז לא באמת עשית) אימיילים אישיים כתבות קנויות בעיתונים ופרסומות קנויות בכל המדיות שכבר אמרתי קודם, פייסבוק אינסטה טיקטוק גוגל חיפוש גוגל אתרים גוגל מיי ביזנס יוטיוב וואטסאפ לינקדאין איקס (טוויטר) אאוטבריין טבולה.

ברור שיש עוד, אבל זה הרוב. 

המבחר הזה יכול להרוג רק מלראות אותו, ולכן רובנו בוחרים לא לראות אותו ואפילו בורחים מלראות אותו. ובצדק.

אבל צריך לעשות משהו, נכון?

אז עושים.

ומה שהרוב עושים זה לבחור את "הדבר האחד" שיוביל אותם להצלחה.

עכשיו סוד שיווקי: 

"הדבר האחד" זו אגדה אורבנית שהמציאו פרסומאים. אין במציאות דבר כזה, "הדבר האחד". המציאות היא הרבה יותר "לחבר את הנקודות", של סטיב ג'ובס. 

(43 מיליון איש ראו את זה עד עכשיו ביוטיוב, אז אולי זה טוב).

אמ;לק: הרבה דברים שמתחברים.

ממש לא "הדבר האחד".

אבל לאנשים יש מוח צר, וכולנו רוצים ניסים. אגדת "הדבר האחד" מתלבשת טוב טוב על האמונה בנס (שזה הבסיס של סטוריטלינג מכירתי טוב).

אז, אם בא לך למכור משהו ביעילות? מומלץ לך למכור אותו כ"הדבר האחד" שיציל את הלקוח שלך. זה יהיה שקר, אבל זה ימכור.

וככה מכרו דברים גם לי וגם לך, לשיווק של העסק. קנית את "הדבר אחד שיציל לך את העסק", והתחלת להשתמש בו.

99.99% שזה לא עבד לך. 

ולא כי זה לא טוב, אלא כי זה באמת רק "דבר אחד". 

והוא אפילו לא הדבר האחד הנכון לך, או ללקוחות שלך. הוא פשוט המטבע שהיה מתחת לפנס. יותר גרוע: הוא המטבע שמישהו האיר לך עליו בפנס. 

איך הגעת למסקנה שזה הדבר האחד שיציל אותך?

פשוט: זה היה מטבע היחיד שראית באותו רגע.

כדי שמשהו יעבוד לך בשיווק, הוא צריך להתאים לאופי שלך (למשל, מי שלא טוב מול מצלמה – שלא יצטלם לסרטונים) הוא צריך להתאים למוצר, והוא צריך להתאים גם ללקוחות. 

ו… הוא צריך להיות חלק ממכלול שיווקי שלם. 

פרדוקס אכזרי: רוצה למכור משהו טוב באופן חד פעמי להרבה אנשים? כדאי למצב אותו בתור "הדבר האחד". זה יהיה שקר פנימי שלך, אבל הרבה יקנו ממך אותו. מצד שני, רובם יתאכזבו ולא יקנו ממך עוד משהו. 

ואם מישהו מציע לך את "הדבר האחד", אסור להתפתות במהירות. צריך להבין שזה חלק ממכלול, ולבדוק את ההתאמה שלו לך, למוצר שלך, וללקוחות שלך.

אז, מה מרשימת "הדברים האחדים" שלמעלה התחלת לבצע בעבר?

ומה מתוכה באמת מתאימים לשיווק שלך?