הוצאה לאור באמזון – איך עושים את זה נכון היום? (2018)

הוצאה לאור באמזון
הוצאה לאור באמזון –
Photo by freddie marriage on Unsplash

נעמה ישעיהו שאלה בפייסבוק איך מגיעים עם הספר לחו"ל, ונועה לקס ביקשה שאסביר על הוצאה לאור באמזון, אז הנה זה כאן, שכולם יוכלו לקרוא ולדעת. נעשה את זה בפורמט של שאלות ותשובות.

איך מגיעים עם הספר, אותו הוצאתי עצמאית, לחו"ל?

שתי דרכים. הראשונה היא למצוא סוכן ספרותי בחו"ל (אפשר לדעת על זה עוד המון דרך המאמר המעולה של ג'יין פרידמן, כאן) ובעיקרון לחכות מספר רב של חודשים לתשובה שכנראה תהיה שלילית.

השניה היא ללכת בדרך בה הולכים היום עשרות אלפי סופרים ידועים ולא ידועים, ותיקים וחדשים, טובים וגרועים, ולהוציא עצמאית באחת מהפלטפורמות הבינלאומיות. הגדולה, הידועה והנכונה ביותר היא הוצא לאור באמזון, אבל יש עוד. במאמר הזה אתייחס, כמובן, לתהליך של הוצאה לאור באמזון.

הוצאה לאור באמזון – מה השלבים, במבט מגבוה?

קצר וממצה:

  1. תרגום לאנגלית
  2. רישום לאמזון ולרשויות המס האמריקאיות
  3. הפקה כספר פיזי ודיגיטלי
  4. השקת הספר
  5. קידום קבוע לאורך זמן

האם זה בכלל כדאי?

וואו. שאלת מיליון הדולר. התשובה, בקצרה, הוצאה לאור באמזון כדאית – אבל רק אם הספר עומד בכמה תנאים ראשוניים. לא בחלק מהתנאים – אלא בכולם:

  1. הספר נמצא בז'אנר בו יש פוטנציאל מכירות גבוה. למשל: רומנטיקה, מתח, מד"ב וכו'. ספרות ישראלית "יפה" לא מוגדרת כז'אנר כזה. אם לא – פוטנציאל המכירות שלו יהיה מוגבל מאוד.
  2. הספר טוב מאוד, וצפוי שיזכה למחמאות מפי קוראי הז'אנר הזה. האם הוא באמת כזה? אל תאמינו למשפחה שלכם, אל תאמינו לחברים שלכם. כולם שקרנים, תאמינו לי. העבירו את הספר בביקורת אמיתית של קוראים אמיתיים ואנונימיים, בעברית. אם לא – הספר יקבל ביקורות גרועות ויצלול מטה.
  3. הספר יתורגם באופן שיעניק את חוויית הקריאה הטובה ביותר לאמריקאי חובב הז'אנר. זה ממש לא אומר שהספר צריך להיות מתורגם כך שהוא יביע ב-ד-י-ו-ק את מה שכתבתם בעברית. הוא צריך לתת חוויית קריאה של וואו באנגלית, וזה שונה בתכלית. אם לא – הספר יקבל ביקורות גרועות ויצלול מטה.
  4. תהיה לספר מעטפת שיווקית מאוד טובה ונכונה. כריכה, למשל. מעטפת כזו אתם לא יכולים ולא יודעים ליצור בעצמכם. ולגבי הכריכה: הדבר היחיד שהיא צריכה לעשות זה למכור. לא להסביר את הספר – אלא למכור חוויה. ולא, האחיין שלכם שסיים בצלאל ומעולם לא עשה כריכה לאמזון, לא יודע לעשות כריכה לאמזון. אם לא – הספר פשוט יזכה להתעלמות, ולא ימכור.
  5. הספר יושק היטב. פעם היה פשוט לעשות את זה, היום קצת פחות. אם לא תהיה השקה טובה – אמזון לא תדחוף את הספר שלכם קדימה והוא לא ימצה את הפוטנציאל שלו כספר חדש.
  6. הספר יזכה לדחיפה אוטומטית לאורך זמן. אם לא – אתם תפספסו את ההכנסות שלו לטווח ארוך.

 

נתחיל בתרגום לאנגלית

התרגום הוא השלב היקר ביותר, וגם הארוך ביותר בתהליך. למעשה מדובר בשני שלבים: תרגום ועריכת התרגום.

ולמה צריך עריכה אחרי התרגום? כפי שהסופר הישראלי הטוב ביותר לא יכול להוציא תחת ידו ספר נטול שגיאות כתיב (אני לא מדבר בכלל על שגיאות כתיבה), כך גם המתרגם הטוב ביותר לאנגלית לא יכול לעשות את זה. מי שאומר לכם אחרת, שיהיה לו לבריאות. בחרתם להאמין לו? שיהיה לכם לבריאות.

כמה זה עולה? לא מעט. מתרגמים טובים בישראל ייקחו מכם עד שקל למילה בעברית. אה, כחלק ממסך העשן מול הסופרים, יש מיליון דרכים מקובלות ופחות מקובלות לחשב עלות תרגום. יש מי שמחשבים לפי דפים (בפונטים שונים ובגדלים שונים), יש מי שמחשבים לפי גליונות דפוס, יש מי שמביאים בחשבון את הרווחים שבין המילים, יש מי שמדברים על מספר המילים שיהיו אחרי התרגום.

מאחר ואני איש מעשי ואף טיפש מאוד, אני בוחר לא להסתבך. הנתון היחיד המוחלט, אותו אפשר לדעת לפני התהליך, הוא מספר המילים בעברית. ואחרי כל החישובים שנועדו לפשט את המסובך, יוצא שהמתרגמים הטובים מעברית לאנגלית יעלו לכם שקל למילה, בערך, ועל זה עוד צריך להוסיף עריכת תרגום.

כמובן שהמספרים האלה מטורפים. ספר לא ארוך, של 50,000 מילים בעברית, יעלה בערך 50,000 ₪ וזה עוד לפני כל ההוצאות האחרות. אני, אישית, לא יכולתי לעמוד בהוצאות כאלה, ולכן פיתחתי דרך שונה לתרגום (לא, לא גוגל טרנסלייט, ירחם אדושם) שגורמת לקוראים האמריקאים להרגיש שאמריקאי כתב את הספר הזה וכתב אותו היטב. לא אפרט כאן, כי זה לא המקום, אבל בעיקרון זה מגיע לכשלושים אגורות למילה בעברית, וזה כולל עריכת תרגום מצטיינת.

במקביל, רישומים ובירוקרטיה

לאמזון נרשמים, כסופרים, דרך אתר שנקרא KDP.  Kindle Direct Publishing. הוא מאפשר להפיק הן ספרים דיגיטליים והן ספרים בפרינט.

אמזון מנכה מס במקור מהתמלוגים שהיא משלמת לסופרים שלה ולכן דורשת מכם להירשם במס ההכנסה האמריקאי קודם. זה לא סיפור גדול, רק שיחת טלפון של איזה עשרים דקות לארה"ב. מספר הטלפון, לאחר קידומת קו חוץ (כמו 012,013 וכדומה):   1-267-941-1099 . השלוחה אליה צריך להגיע: שלוחה 1.

צריך לבקש מהפקיד/ה שיענה לכם מספר EIN, להגיד להם שאתם אזרח ישראלים שמתחילים להוציא ספרים באמזון וצריך את זה למטרות מס. הפקידים ישאלו אתכם מספר שאלות פשוטות ואז יתנו לכם את המספר.

בתהליך הרישום ב- KDP  אתם תעברו "ראיון מס" אונליין, במהלכו תצטרכו להזין את המספר הזה (שם הם קוראים לו TIN. אל תתבלבלו). זה קצת מסובך, אבל אם טיפש כמוני הצליח לרשום את עצמו ועוד איזה מאה סופרים אחרים לאמזון – גם אתם תצליחו.

הוצאה לאור באמזון כספר פיזי ודיגיטלי

טוב. זה החלק הכי קשה ומסובך, שאת חלקו אפשר לעשות לבד בקלות – אך אם לא רוצים ליפול לאחד מתוך עשרות הבורות שקיימים בו, עדיף להסתייע במומחה.

כאן גם מתחיל החלק החשוב ביותר של שיווק הספר, והוא ההתאמה שלו לקוראים. זה אומר יצירת כריכה מתאימה, כתיבת תיאור שיווקי לספר, בחירת קטגוריות נכונות, מילות חיפוש ועוד כל מיני דברים שחייבים לעשות נכון וביד מקצועית. אחרת הקוראים הפוטנציאליים שלו ידלגו עליו, והספר ישקע בתהומות אמזון כמו הטיטניק ביום חורפי.

בעיקרון, כדאי להפיק שתי מהדורות שונות של הספר: דיגיטלי ופיזי. הפקת הספר הדיגיטלי קלה יותר, ואם יש בספר טקסט בלבד (בלי תמונות או דיאגרמות) הכי פשוט לעשות את זה בעזרת תוכנת Kindle Create, אותה אפשר להוריד מכאן. אם יש תמונות הסיפור מסתבך, ואני לא אפרט כאן איך לסדר את הסיבוכים – אין מספיק זמן בתבל לזה.

הפקת הספר הפיזי מסובכת יותר, וגם אותה לא אפרט כאן. אפשר בלעדיה, אך  מומלץ לא לוותר עליה, כי בהחלט יש שם מכירות, והיום הן עוזרות גם למכירות הספר הדיגיטלי. אגב, הוצאה לאור באמזון מאפשרת להוציא גם ספר עם אותיות מוגדלות לכבדי ראייה – והם בהחלט קונים.

הללויה, השקת הספר!

בעבר היה קל יותר להשיק את הספר, גם אם הוא לא היה באמת טוב. בנו לו מעטפת שיווקית נכונה (זה הרבה עבודה מקצועית), אירגנו לו 20-30-40 ביקורות ראשוניות טובות (ולא באמת אותנטיות, כמובן) יצאו לקמפיין קידום מכירות של הספר במחיר 0 דולר (כן, חינם) ואז עשו כמה טריקים אותם לא אפרט כאן. בערב השקה כזה הספר היה זוכה ל"בוסט" של מאות או אלפי מכירות (אמיתיות, לא חינם) תוך שעות ספורות, וכך מתניע את האלגוריתם של אמזון כדי שיעבוד עבורו. עד שהביקורות הגרועות התחילו להגיע ולהשפיע על קוראים עתידיים, יכול היה הסופר לגרוף אלפי ועשרות אלפי דולרים.

כמה מילים על האלגוריתם של אמזון. בעיקרון, האלגוריתם הזה מיועד על מנת להתאים את המוצר (הספר) הנכון ללקוח (הקורא) הנכון. ככל שהספר נרכש יותר על ידי לקוחות בעלי מאפיין משותף זהה (למשל, אוהבי ספרי ריגול) כך אמזון תנסה לשווק אותו בעצמה ללקוחות אחרים ש"דומים" להם. אם אותם לקוחות "דומים" גם יקבלו את הספר בהתלהבות מכירתית – אמזון תמשיך לדחוף אותו. אבל אם לא, האלגוריתם יפסיק לתמוך בו ויעבור לספרים אחרים.

המשמעות מבחינתנו: בשלב ההשקה, ממש קריטי להעביר את הספרים אך ורק לידיעת הקוראים "הנכונים".

כלומר, השקת הספר היום היא אופרה אחרת לגמרי. האלגוריתם של אמזון למד לזהות במהירות "בוסטים חד פעמיים" של מכירות לקוראים אקראיים – ומשתיק אותם במהירות, לאחר מכירות של מאות או אלפי דולרים בודדים. זה לא מספיק כדי לכסות את ההשקעה.

יתר על כן – אם פרופיל הקוראים בהשקה אינו מדוייק, אז הקוראים ש"דומים להם" יסבלו מאותם מאפיינים לא מדוייקים, וידחו את הספר. כלומר – השקה שכזו פשוט תהרוס את הספר לאורך זמן.

מעבר לכך, יותר ויותר ספרים נקראים כיום על ידי חברי מועדון המנויים של אמזון, שמשלמים 12 דולר לחודש וקוראים כמה שבא להם. אלה לא מתרשמים בכלל מיום השקה בקמפיין חינמי, כי בשבילם כל הספרים הם "חינם".

הדרך הנכונה יותר להשיק, היום, הרבה יותר מסובכת וצריכה להישען על רכישה הדרגתית ומתגברת של קוראים בפרופיל "הנכון". כבר אין יותר קסמים. זו עבודה קשה מסוג אחר לגמרי. והדבר הכי "גרוע": היא דורשת שהספר, קודם כל, יהיה… ובכן, טוב. אחרת אין ביקורות טובות בהתחלה ואין תוחלת לספר.

כשאני אומר "טוב", אגב, אני מתכוון ל"טוב עבור הקוראים בז'אנר שלו". זה לא שיפוט יצירתי או ביקורת ספרות.

קידום לאורך זמן

כאן אנחנו מגיעים לזנב הארוך של הספר, שיכול להתמשך שנים ארוכות קדימה. יש ליצור לספר מערך פרסום אוטומטי בתוך אמזון, ולפעמים גם מחוץ לאמזון (מודעות פייסבוק, למשל – אם כי הן גבוליות מבחינת החזר לכסף).

לסיכום: הכל תלוי בהכל

זהו. כתבתי לא מעט על הוצאה לאור באמזון, וזה רק קצה הקרחון. השורה התחתונה: כדאי (כלכלית) להוציא עצמאית באמזון אם הספר כתוב היטב בעברית, אם הוא מתורגם נכון (כלכלית) וטוב (איכותית), ואם עושים את הצעדים הנכונים לשווק אותו, כבר בשלב ההפקה שלו.

 

אשליות והזדמנויות לסופרים עצמאיים

1. נפגשנו כך. לא היתה דממה

ממש עכשיו (אני כותב את זה בתחילת יולי 2018) היה מפגש של סופרים עצמאיים באינדיבוק. מפגש אליו מאוד רציתי ללכת אבל לא יכולתי, כי, נו, אני צריך לעבוד. לא הלכתי – אבל אני יודע מה היה שם, כי יש שטינקרים בקהילה. וטוב שכך.

כי ממה שהשתנקרו, הבנתי כמה דברים. הראשון, וגם השני והשלישי, הם חיוביים. לא אתעסק בהם עכשיו, כי מה שסבבה לא באמת צריך לשנות, ונכון שכיף מאוד לענג את עצמנו עם דברים חיוביים ומהנים, אבל אהממ מהפעילות הזו לא נולדים ילדים. וגם לא רעיונות טובים.

2. היזהרו לכם

אגב רעיונות, אני אביא פה שניים. רעיונות חינם – שאני עצמי לא אוכל לבצע, כי, נו, אני צריך לעבוד. מראש אסייג: היזהרו לכם מרעיונות חינם שמי שמביא אותם לא עומד לבצע אותם. הישמרו מאוד!

הרוב המוחלט הם רעיונות גרועים עד הזויים של אנשים חסרי מושג, שמי שמביא אותם עושה את זה רק כי הוא יכול – וכי הוא לא ייקח אחריות על כלום. המיעוט הם רעיונות בינוניים – שמי שמביא אותם לא יבצע כי הוא מבין שהם כנראה לא יביאו רווחים למי שיבצעו אותם.

רק לעיתים נדירות מדובר ברעיונות מעולים – שמי שהביא אותם לא יבצע אותם, כי נו, הוא צריך לעבוד.

תחליטו לעצמכם איך לסווג את הרעיונות הבאים. היזהרו בהם ושקלו היטב. זה שהבאתי אותם לא אומר אוטומטית שהם טובים.

3. למה מי אתם בכלל?

אבל עוד לפניהם, נדון בנושא החם שעל הפרק: מה זה בכלל "ספרות עצמאית" והאם אתם רוצים בכלל להיות מסווגים ככאלה.

השתנקרו לי שבפגישה (בה לא הייתי, הרי) נערך דיון סוער בעניין. האם ספרות עצמאית היא ספרות "בועטת"? "אחרת"? לא חייבת כלום לאף אחד? ספרות נסיונית? ספרות "חשובה?" האם ספר מתח מיינסטרימי, שלא לדבר על רומן רומנטי, יכול בכלל להיחשב לספרות עצמאית?

ובכן, אני סופר עצמאי (יש לזה יש כוכבית – תזכירו לי לדבר עליה), והדבר הראשון שאני אומר: ואללה, אנחנו צריכים להפסיק לענג את עצמנו.

ספרות עצמאית היא לא עניין של "בועטת" ולא של שמועטת, לא של "אחרת" ולא של פחרת. כי אם היא כן – אז, רבותיי, יש פה קליקה של חמישים כותבים, פחות או יותר, שמענגים פחות או יותר מספר מפתיע של, ובכן, חמישים קוראים. ובני משפחותיהם.

ולא שאין מקום לבעיטות ולאלטרנטיבות ולכל הג'אז הזה. בטח שיש, והפלטפורמה העצמאית מאפשרת ליצירות כאלה לפרוח, או לפחות לצאת לאור. זה חלק מהעניין העצמאי, לא?

אבל אם תקחו באמת ספר כמו "כל הג'אז הזה" של סנונית ליס, שהוא בין הספרים העצמאיים הנמכרים ביותר לאחרונה, לא תגלו פה ספרות נסיונית אלא פשוט (כך אומרים הקוראים) ספרות טובה. ואם תקחו את "מצילות" של תמר לזר, הספר העצמאי הראשון שזכה בפרס ספרותי משמעותי, גם לא תגלו אלטרנטיבה בועטת. זה פשוט ספר טוב (כך אומרים הקוראים), שוועדת הפרס החליטה שהוא מספיק חשוב.

מה הופך את שני אלה לספרות עצמאית?

זה פשוט, רק העניין הפעוט הזה של כותב שרוצה לשמור את הזכויות לעצמו – ורוצה לפעול בדרך שלו לכתיבה ולשיווק. זה הכל.

4. קיצור תולדות האלטרנטיבה

מצד שני, יש לא מעט הוצאות ספרים גדולות וקטנות שכן מקדישות תקציבים לספרות שונה, בועטת (במה בדיוק היא בועטת?), אלטרנטיבית (שוב, אלטרנטיבה למה?) ו"איכותית" – שרק אלוהים יודע מה זה באמת אומר.

מספיק שנדבר על אוריאל קון ותשע הנשמות שלו, כמי שהפך את השונות לאסטרטגיה ויצר באמת אלטרנטיבה למיינסטרים. מה האלטרנטיבה, תשאלו? ובכן, זה פשוט: היצמדות לדרומאמריקנה-שיק, כאלטרנטיבה לאנגלומריקנה-שיק, ובחירה בנובלות קצרות כאלטרנטיבה לרומנים ארוכים.

אלה, חברים, הן אלטרנטיבות אמיתיות, כאלה שבאמת ראויות להגדרתן. אפשר להבין כאן מהו המצב הקיים ומה האלטרנטיבה לו. הן לא עונות להגדרה המעורפלת של "בועטת", או "לא מצייתת לחוקי התחביר", או "מציעה זווית ראייה חדשה על העולם", או "אני לא יודע מה הקסם אבל בגלל שהסופר אומר שזו אלטרנטיבה אז יאללה אני זורם".

הן קונספט. אמיתי.

כמובן שמה שציינתי, אצל אוריקון, הן ממש לא האלטרנטיבות היחידות שבנמצא. אבל הן בפירוש מציבות אלטרנטיבה אמיתית, מוחשית, למצאי הקיים בסצומתסקי. וככאלו – הן צדו את כיסם של הרבה מאוד קוראים.

אוריקון עשה עוד הרבה דברים שיווקיים נכונים, כמו להפוך את הספרים לסוכריות, כמו לפמפם מגילות בשבחם ללא הרף, וזו רק ההתחלה. ואולי אדבר על זה בהמשך – אם לא אצטרך להפסיק לכתוב את המגילה הזו ונו, לעבוד.

5. האנחה הארוכה מכולן

אז רגע, איפה הייתי? אה, בהגדרת סופר כ"סופר עצמאי". ובכן, כבר אמרתי שאני רואה עצמי כסופר עצמאי, אבל אני דוחה את ההגדרה הזו בשתי ידיים. לא מעוניין שיתייחסו אליי כסופר עצמאי.

למה?

כי זה לא רלוונטי בכלל. אף אחד בעולם לא מחפש לקרוא ספר של סופר עצמאי! אף אחד (פרט לקליקת החמישים) לא ילך ויקנה ספר רק כי הוא של סופר עצמאי. זה פשוט לא מעניין. זו לא סיבה לקרוא ספר. זו בטח לא סיבה לקנות ספר.

יש רק סיבה אחת אמיתית לקנות ספר: כי יש יסוד סביר לחשוד שהוא ספר טוב, שייתן הנאה גדולה לקורא (שמחבב ספרים בסוגה הזו).

ובדיוק כזה סופר הייתי רוצה להיחשב. ככזה שיש יסוד סביר לחשוד שהספר שכתב יגרום לקורא "שלי" אורגזמות. אני לא מעוניין לענג את עצמי, אני מעוניין לענג את הקוראים שלי.

כזה אני, אלטרואיסט.

אף אחד לא יקנה ספר כי הוא של סופר עצמאי, אבל הרבה מאוד יקנו ספר כי הוא טוב. כי המליצו להם. כי הם שמעו עליו, וכי הוא (אנחה ארוכה) זמין.

6. הפיתרון הלא נכון לכאב ראש

לכן כל הרעיונות שעוסקים במיתוג של סופרים כעצמאיים, הם בעיניי רעיונות גרועים, כל כך גרועים, רעיונות אסוניים של ממש. זה לפתור כאב ראש על ידי כריתת הראש. אלה רעיונות של אנשים שלעניות דעתי – פשוט אין להם מושג בשיווק.

ובאמת, למה שיהיה להם? הם סופרים, לא אנשי שיווק. אם נשתמש במונח העסקי הנכון, הם היצרנים. המהנדסים.

יש סיבה מדוע מהנדסים לא קובעים את מדיניות השיווק של החברה. זה כי מהנדסים עסוקים, אין דרך אחרת להגיד את זה, בלענג את עצמם. אם רק ירשו לו, מהנדס יבלה חודשים בייצור ובליטוש מוצר מושלם ומבריק, בלי לשים לב שאין למוצר הזה אפילו קונה פוטנציאלי אחד. מבחינתו – התכנון והייצור זה השיא. זו האורגזמה. שיפשוט המפעל רגל, שימות העולם, הוא את המוצר שלו הולך לייצר וזה יהיה פלא הנדסי!

7. הבעיה שלי ואני

אני, יש לי בעיה.

אני כן איש שיווק. וככזה, אני יודע שמיתוג כסופר עצמאי ייחשב כטוב – רק אם אני רוצה למכור ספרים לחמישים המופלאים שציינתי. ולבני משפחותיהם.

אז מה, שווה לפתוח חנות ספרים שתוקדש לספרות עצמאית?

לא! זה יהיה אסון. אסון קולוסאלי. איש לא יגיע לחנות הספרים הזו במיוחד, כי איש לא באמת רוצה לקנות ספרים רק כי הם מתוייגים כעצמאים. אם הייתי פותח חנות כזו, הייתי ממתג אותה כחנות לספרים "טובים". זה מה שאנשים מחפשים. הם לא מתעניינים בהנהלת החשבונות של הסופרים שספריהם מוצבים שם, הם מתעניינים בלענג את עצמם.

אבל רגע, דיברנו על (אנחה ארוכה) זמינות, נכון?

הזמינות האמיתית של חנות ספרים אחת, במיקום מרכזי ככל שיהיה, תהיה אפסית. למה? כי היא תהיה זמינה רק למי שעוברים שם – ומשום מה בדיוק הרגע מתחשק להם (אבל באמת מתחשק) לקנות ספר. וכמה אנשים כאלה יש בקניון עזריאלי, שבדיוק מתחשק להם לקנות ספר? כמה יש בקינג ג'ורג' בתל אביב? כמה יש בצומת ביל"ו?

אתם בכלל מכירים מקום כזה? בו עוברים הרבה אנשים שמשום מה רוצים (אבל באמת רוצים!) לקנות ספר?

8. קראת לי ספר טיסה?

האמת היא שכן, אתם מכירים מקום כזה.

קוראים לו נתב"ג. המון אנשים עוברים שם, מצפות להם כמה שעות של שיעמום, וספר טוב פתאום נראה כרעיון בכלל לא רע, בין אם אתה תולעת ספרים ובין אם אתה קורא רק מדי פעם. מה, יש פה אפילו הזדמנות נהדרת בשבילך, בטיסה או בחופשה שאחריה, לחזור לימים הטובים בהם היית קורא ספרים. הגיע הזמן, אחרי כמה שנים, שתקרא איזה ספר טוב. אתה הרי בחופש.
זו הסיבה שהחנות הזו, בנתב"ג, כל כך נחשקת וכל כך רווחית. דמי השכירות שלה שערורייתיים – אבל כמו ג'יימס ריצ'רדסון באלכוהול ובקוסמטיקה – זו נקודת המכירה הרווחית ביותר בישראל לספרים.

זו גם חנות קטנה, יחסית. אין בה המון ספרים מהם אפשר לבחור. אין זמן לבחור מבין המון ספרים. רק המובחרים שבמובחרים יגיעו לשם. וספרים עפים שם מהמדפים, רבותי. פשוט טסים מהם.

עכשיו יגיע הרעיון הראשון.

9. העיקר הנוחות

נתב"ג הוא לא הנקודה היחידה בישראל בה עוברים הרבה מאוד אנשים – שמשום מה מתחשק להם ספר טוב.

כל חנות נוחות בתחנת דלק (ילו, טן, מנטה) היא כזו. אנשים עוברים בחנויות האלה, והרבה. לעיתים קרובות הם גם בדרך לחופשה, עם או בלי המשפחה. הם יוצאים לשרוף זמן. הם יוצאים לנקות את הראש. הם יוצאים לעשות בטן גב, אגדו-דו, לאכול כמו חזירים ולהתענג על סדיני המיטה המתוחים.

עכשיו, דמיינו לעצמכם שהיה בחנות הזו מדף של "ספר טו גו".

רעיון לא כל כך רע, בדרך לאילת או לצימר בצפון. ואם זה ספר קצר, זה אפילו רעיון טוב. הרי צריך שיהיה משהו טוב לקרוא כשהילדים בבריכה בה כלול הכל, לא? ומה זה ארבעים, חמישים שקל? במילא אנחנו בראש של לפוצץ ששת אלפים ₪ בימים הקרובים, וספר טוב יכול לעשות את כל ההבדל בין חופשה סבירה לחופשה טובה.

"ספר טו גו". "ספר לדרך". "ספר על הדרך". השם המדוייק לא באמת חשוב. מה שכן חשוב זה שיש כאן פוטנציאל שיווקי אמיתי. יש בזה אפילו כסף, כי יש על ספר מתח רווחים די מטורף. עולה להדפיס 15 ₪, מוכרים בפי שלוש, ארבע, חמש. מנטה (וגם ילו) אוהבת מתח רווחים כזה.

מעבר לכך, ספרים זה מוצר מדף שלא מתקלקל. והם גם לא תופסים הרבה מקום על המדף, כי הם חמודים ועומדים מהודקים זה לזה. ואנחנו גם לא צריכים הרבה מהם, כדי שלקורא לא יהיו המון התלבטויות. וגם לא ממש חשוב איזה ספרים יהיו שם, כי הם יהיו היחידים שם. רק חשוב שהם יהיו טובים.

בקיצור, מי שמחפש רעיון טוב לחשיפה ולמכירות מטורפות של סופרים עצמאיים, הנה הוא כאן, חינם, מוכן לקטיף וכשר למאכל.

10. דרוש ביצועיסט

אמה-מה?

צריך בשביל זה יזם עסקי שירים טלפון להנהלת מנטה או ילו וירים את הפרוייקט כולו. יש כאן עבודה. צריך באמת לבחור ספרים טובים. צריך להפיץ אותם לתחנות, לעשות מעקב וכו'. זה עסק לכל דבר, ולראשונה בתחום הספרות העצמאית – גם עסק שיש עימו כסף.

האם יש כאן הוצאת ספרים, או התאגדות של סופרים עצמאיים (ותעזבו אותי מחמישים המתענגים! אני מדבר על כל הסופרים העצמאיים) שתוכל לקחת על עצמה פרוייקט כזה? היא תצטרך לעשות מזה מהר, לפני שאוריקון חביבנו, מתשע נשמות, יעשה את זה בעצמו, או מו"ל זריז אחר.

הייתי אולי עושה את זה בעצמי. ובכלל, עוד לא הגעתי לרעיון השני שלי, שהוא הרבה יותר קל לביצוע ויש עימו מהפיכה אחרת –

אבל, נו, אני צריך לעבוד.