זה מה שהיה אתמול, בשיעור כתיבת סיפורים קצרים

סיפור קצר זה כמו סטוץ

היה טוב אתמול. קשה אבל טוב. העברתי שיעור ראשון מסוגו על כתיבת סיפורים קצרים, ולא בשיטה המוכרת לכולם (אקספוזיציה וצפונה) אלא בקונספט אחר לגמרי, שממש נוגע במהות של הסיפור הקצר, ב-core שלו, ומנסה לחלץ את זה משם.


היה קשה, כי לא הייתי ברור מספיק. כי זה לא היה מוכר מספיק, כי זה היה חדשני, אולי, זה דרש מאנשים לחשוב אחרת. והיו המון שאלות, וגם היתה הצפה של תלמידים (מתנצל שלא יכולתי לתת את מלוא תשומת הלב לכולם), ואני לא בטוח שהנקודה עברה אצל כולם.

אבל היה טוב. כי היום, בקבוצת התירגולים שלנו, מתחילים הסיפורים הקצרים לעלות. ומה שאתמול נראה מוצק כמו מלט נוזלי, היום כבר מחזיק מבנה מפואר – וסיפורים טובים.
כי סיפור טוב הוא כמו סטוץ. וכשהוא ממש טוב, הוא כמו התמונה הזו.
(Photo by zelle duda on Unsplash)

ביקורות קטלניות ומספרי על

ביום שלישי ערכנו שיעור כתיבה נוסף בפורמט החדש. הדבר הראשון עליו דיברנו היה נושא ההתמודדות עם ביקורות קטלניות,  כמו זו שספגה השבוע ממאקו שרון גינת חיון, סופרת השנה ברומנטיקה, שבמקרה היא גם אחת התלמידות שלי. נתחיל בזה: מכירות הספרים שלה (שני הדואטים, "הלביאה הלוחמת" ו"האריה האגדי") "סבלו" מנסיקה מסחררת במכירות, בדיוק בזכות הביקורת הלא מפרגנת!  מאות קוראות חדשות תוך שבוע. מאות מעריצות חדשות תוך שבוע.  תופעה של ממש.

ומה זה רק אומר?  שביקורות שליליות, קטלניות (שבאות יחד עם ביקורות קוראים טובות) הן דבר מצויין.   הן מגבשות את "שבט המעריצים" שכל סופר כל כך רוצה,  ומגייסות אליו מעריצים חדשים –  שעומדים באומץ מול  שבט ה"אוייב": המבקרים הלא מפרגנים.

אף אחד לא יכול לכתוב ל"כולם", פשוט בגלל שלכל אחד יש טעם שונה.  המנצחים הם אלה שמצליחים להיות קיצוניים: שישנאו אותם מצד אחד,ושיאהבו אותם מצד אחר.  ו… הביקורת הכי גרועה היא זו שלא נכתבת בכלל. או זו שנכתבת "פרווה".  

אז: אל תפחדו להיות פרובוקטיביים.אל תפחדו להגיד את האמת שלכם,כי היא זו שתגייס את המעריצים שלכם (וגם את השונאים, זה חלק מהחבילה). 

עד כאן – החלק הראשון של השיעור.  החלק השני עסק בנושא שהטריד אותי מאוד בשבוע האחרון, בעקבות כמה כתבי יד שהגיעו אלי, כתובים בגוף שלישי "מבולבל".  לכן התחלנו לעבור על כללי הכתיבה בגוף שלישי, ובחנו לעומק את הכתיבה  בגוף שלישי של "מספר יודע כל".  היה שיעור מרתק, בו התנסינו בסגנון כתיבה שכבר לא כל כך נפוץ –  אבל עדיין אפשר לעשות עימו פלאים. 

השיעור הזה כבר נמצא בקבוצת הפייסבוק, וגם הצטרף לאוצר הדרכות הכתיבה באתר.  יחד איתו העליתי לאוצר גם את  3 הדרכות כתיבת המסתורין  שהיו בחודש האחרון,  והכל נמצא בסגמנט של "פיתוח ספר".  מי שלא היו בשיעורים החיים – רוצו לראות את ההקלטות.

שרון חיון גינת: סופרת השנה ברומנטיקה

שרון חיון גינת. מודל לחיקוי

אני לא זוכר מתי היא נכנסה לחיי. זה כתוב, איפשהו, בפייסבוקים, אבל באמת שלא חשוב. הסתבר שהיא קראה את אחד הספרים שלי, גם בעברית וגם באנגלית, והיא בכלל עולה חדשה מצרפת, עם מבטא תואם ולוק פריזאי מפיל.

ואז היא התחילה ללמוד אצלי כתיבה. ואני, שמתקשה מאוד אפילו לחשוב על לכתוב בשפה שאינה שפת אם, הערכתי ואף הערצתי אותה על האומץ. וכתבה שני ספרים באורך התנ"ך, ואחריהם עוד שני ספרים. תוך כדי גידול ילדים (שהפריעו לה להגיע לשיעורים, אפילו שהשיעורים נערכו בביתה).

ואז היא הוציאה את הספרים האלה, והפכה תוך ימים ספורים לסופרת רבת מכר אמיתית, כוכבת ז'אנר הרומנטיקה, תגלית השנה, ו… גם סופרת השנה.

שרון, אני מצדיע לך.