סוד הפסקאות הטובות / טיפ הכתיבה השבועי

קצר הפעם. מבטיח.

וכמו כמעט תמיד, הטיפ מגיע ישירות מתוך השיעור החי השבועי שלנו. כזה שהיה ביום שלישי, ויהיה גם מחר. וכמעט כמו תמיד, זה טיפ כתיבה משנה חיים. כי אם אתם לא יודעים לכתוב פסקאות טובות ונכונות, אתם פשוט לא מעבירים היטב את הרעיונות שלכם לקוראים. הדיאלוגים שמתרוצצים לכם בראש? הולכים לאיבוד. האקשן? מתבלגן. התיאורים, הדמויות, המחשבות, הכל מיטשטש.

נשבע לכם.

מהי פיסקה, בכלל?

פיסקה היא יחידת התוכן הרעיוני הבסיסית של הסיפור. הפיסקה – ולא המשפט (אם כי יש פסקאות בנות משפט אחד). אפשר להתייחס לפיסקה כאל "שוט" קולנועי. הפניית מצלמה למישהו או משהו. כל פיסקה מייצגת רעיון, ואפשר לתאר אותה בצורה פשוטה וצלולה.

אני מודע לזה שכשאני אומר "רעיון", לא כל כך ברור למה אני מתכוון. אז הנה, אני אתם מספר דוגמאות לרעיונות.

1. "ככה נראה חוף הים בעת שקיעה".
2. "הנה פרצופו של משה, כשהוא הציע לדינה משהו בעת השקיעה"
3. "הנה מה שדינה חשבה על ההצעה של משה"
4. "הנה דינה מזנקת על משה בחמת זעם ובעיטות"
5. "הנה משה מנסה להתחמק מהבעיטות שדינה שולחת לפרצופו"
6. "הנה משה בורח מהחוף תוך שהוא ממלמל לעצמו קללות"
7. "דינה מהרהרת על זה שבחורים חצופים זה לא בשבילה"
8. "דינה חושבת שאולי בחורים בכלל זה לא בשבילה"
9. "דינה חושבת שהיא כן תצא לפרינסטון ללמוד הנדסת תוכנה, אחרי הכל"

תראו איזה יופי, פתאום נהיה לנו סיפור. סיפור שמורכב מסידרה ברורה של רעיונות בודדים. של שוטים קולנועיים.

וכל רעיון כזה – הוא פיסקה.

אז אתם מבינים?

הפיסקה מחלקת את הסיפור ל"מבטים". לשוטים. לרעיונות. היא מסדרת את הסיפור בשביל הקורא, ומסדרת אותו כך שיהיה לו קל להתרכז ברעיון, להבין ולעכל אותו.

וכמו שקשה לנו להתרכז בשני רעיונות ויזואליים במקביל (למשל: גם לנהוג וגם לכתוב סמס) כך קשה לנו להתרכז בשני רעיונות שנמצאים בפיסקה אחת.

ולצערי, זה מה שקורה בהמון טקסטים שאני מקבל לעריכה. פסקאות מבולבלות מאוד – ומבלבלות מאוד. פסקאות שמכילות הרבה רעיונות, הרבה מבטים חטופים, הרבה קפיצות בין מבטים שונים. וזה לגמרי כמו לנהוג תוך כדי שמסמסים. נכון – לא תמיד זה יסתיים בתאונה, אבל זה תמיד פחות טוב מלהתרכז בנהיגה, ואז, כשאפשר – להתרכז בטלפון.

אז, מה עושים?

במסגרת השיעור אני ערכתי אישית את הפסקאות של המשתתפים, אבל אנחנו לא בשיעור כרגע – אז הנה מה שאפשר לעשות לבד.

1. לקרוא את הטקסט הזה שוב.

2. להבין היטב מה זה "רעיון".

3. ואז לעברור על הטקסט שלך,

ולבדוק אם בכל פסקה יש אך ורק רעיון אחד.

מבט אחד צלול.

4. ואם יש יותר מאחד – להניף את הגרזן ולקצקץ את הטקסט לפיסקאות יותר מזוקקות.

זה ישפר אותו פלאים. 

נכון שהבטחתי שיהיה קצר?

שיקרתי.