טיפ הכתיבה השבועי: על התהליך

הטיפים הכי טובים לכתיבה מגיעים באופן ספונטני, כתוצאה מטקסט אמיתי שנערך זה עתה. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: נדבר בהשראת טקסט שערכתי בשישי בבוקר, בשיעור העריכה-אונליין הקבוע. ונדבר על אחד העניינים החשובים ביותר – והמוזנחים ביותר – בכתיבה יוצרת.

התהליך.

כל סיפור (כמעט) הוא תהליך. נכון: יש סיפורים שלא מתארים תהליך בכלל, אלא רק מציירים תמונת נוף דוממת בה דבר לא קורה. ובכן, אלה מכם שכותבים גלויה כזו עכשיו, פטורים מהשורות הבאות. רוצים שבסיפור שלכם כן יקרה משהו? תישארו.

אז על מה אנחנו מדברים?

בכל סיפור (כמעט) יש שני תהליכים: תהליך עלילתי, ותהליך נפשי. התהליך העלילתי מגולל את השתלשלות העניינים, ולא נתעסק בו היום. אבל התהליך הנפשי… ובכן, שם נופלים רבים. ובצדק, כי זה מסובך. פסיכולוגיה זה מסובך, רובנו לא מתעסקים בזה על בסיס יומי, וכשאנחנו באים לכתוב פסיכולוגיה של דמויות, שעיקרה תהליכים נפשיים שמתרחשים אצל אנשים מדומיינים – אנחנו בכלל מגששים באפלה.

אז חשבתי שהגיע הזמן להדליק פנס קטן ולהתחיל להאיר דברים. זה יהיה בסיסי (כי באמת צריך לעבור כמה וכמה שיעורים כדי להתחיל לשלוט בעניין) אבל עשו לעצמכם טובה – והתעמקו בבסיס הזה.

ובכן, נקודת הפתיחה של כל תהליך נפשי היא בגיבור שרוצה משהו. אבל ממש רוצה. ממש ממש רוצה.

דוגמאות?

בבקשה.

  • רוצה שאהובתו תחזיר לו אהבה
  • רוצה לתפוס את הרוצח
  • רוצה להצליח בלימודים
  • רוצה לכתוב ספר טוב
  • רוצה לקבל את הג'וב
  • רוצה לשרוד בסביבה קשה
  • רוצה להתאבד
  • רוצה לברוח מהכל ושיעזבו אותו בשקט

אלא שמה שהגיבור רוצה במודע – זה ממש לא מה שהגיבור "צריך".

ומה זאת אומרת, "צריך"? ה"צריך" זה מה שהגיבור, ובכן, צריך – כדי למלא את יעודו, כדי להגשים את עצמו, כדי להיות שלם, או מאושר, או בקיצור – לעשות את מה שהסופר רוצה שהוא יעשה – כדי שהספר יהיה טוב ומרגש.

ולכן הסופר שותל את ה"צריך" הזה בתת המודע של הדמות שלו, הרחק מתחת ל"רוצה" המודע, הבולט לעין הקורא.

ומחכה.

כי זה תהליך.  

ובמהלך הסיפור, הגיבור שלנו ינסה להשיג את מה שהוא "רוצה", אבל יתקל בכל מיני בעיות ותשובות ורמזים, שיתחילו לשנות אותו מבפנים בהדרגה ובאופן תהליכי.

הדוגמא האהובה עליי (אתם אולי כבר יודעים) היא קטניס אברדין ממשחקי הרעב (של סוזן קולינס הכפרה). קטניס מתחילה את הסיפור כשהיא רוצה שיעזבו אותה לבדה. היא רוצה שאיש לא יהיה תלוי בה, וכמובן שהיא גם רוצה לא להיות תלויה באיש. היא רוצה את זה באופן מופגן ומורגש, ומאמינה בזה בכל ליבה!

אלא… שמה שהיא רוצה, זה ממש לא מה שהיא צריכה.

כדי לתמוך באמה ובאחותה, היא צריכה לדאוג להן. וכדי להגשים את יעודה האמיתי (אליבא דסוזן קולינס הכפרה) ולנצח במשחקי הרעב, ולאחר מכן בחיים האמיתיים, היא צריכה ללמוד איך להיות תלויה באחרים – ואיך לשתף פעולה עם אחרים שתלויים בה. היא צריכה ללמוד לפעול יחד.

ולאורך הספר (הראשון, וגם בטרילוגיה כולה) היא לאט לאט לומדת איך לעשות את זה.

וזה תהליך. תהליך לא קל.

בהתחלה היא בזה להיימיטץ', המנטור השיכור שלה. היא מתרחקת גם מההצעות של פיטה, הנער שמאוהב בה. אבל כל הזמן סוזן קולינס (הכפרה) זורקת עליה רמזים הולכים וגדלים לכך שהיא חייבת, חייבת, חייבת להשתנות. רמז אחד: הזכרונות מפיטה, שהציל אותה ממוות ברעב. רמז נוסף: ההתלהבות מהסיפור המומצא שהם בני זוג. ויש עוד.

קטניס, כמובן, הודפת את הרמזים האלה בכוח – אבל כל אחד מהם שורט משהו בחומת הבדידות שלה. כל אחד מהם משאיר עליה חותם נפשי. וככל שטבעת החנק מתהדקת על גרונה, היא יותר ויותר מבינה שהסוד לגאולה הוא במה שהיא "צריכה": לשתף פעולה עם אחרים.

ואז מגיעה הפעם הראשונה בה היא משתפת פעולה, מחוסר ברירה.

זה קורה ברגע שפל שלה, כשהיא לכודה על העץ, פסע ממוות אלים. ואז מגיחה רו הקטנה, ומספקת את הרמז שיציל אותה.

וזה רגע מפתח. זו הפעם הראשונה בה קטניס הולכת נגד ה"רוצה" שלה, ועושה את ה"צריכה" שלה. ובמקרה הזה – יוצרת ברית. כך גם צריך להיות בסיפור שלכם: רגע בו הגיבור, בפעם הראשונה ותוך מחאות נמרצות, זונח את מה שהוא רוצה – ועושה את מה שהוא צריך.

ונכשל, כמובן. כי. זה. תהליך!

וכן, גם קטניס נכשלת. הברית עם רו קצרת ימים ומסתיימת בכאב עצום. אבל משהו בכל זאת קורה שם. זה רגע מפתח בהגשמת הייעוד האמיתי של קטניס, יעוד אותה היא בכלל לא מכירה באותו רגע: לאחד את העולם ולהגיע לגאולה.

כי הגיבור, ברגע בו טעם לראשונה את מה שהוא "צריך", כבר לא יכול לחזור לאחור. נכון, מה שהוא "רוצה" עדיין קיים – והרגשות האלה עדיין מנחים אותו, בחלק מהזמן. אבל המאבק הולך ומוכרע לטובת מה ש"צריך".

וזה עוד צעד בתהליך.

ואז הוא מנסה עוד פעם, וזה עובד לו קצת יותר טוב.

ואז שוב.

ובסוף הסיפור, הגיבור יודע לחלוטין מה הוא "צריך", וגם פועל להשיג אותו במלוא הכוח. ובכל מחיר. ובמקרה של קטניס אברדין: כדי להשיג אחדות ולהגשים את יעודה – היא בוחרת בהתאבדות זוגית עם פיטה.

ומנצחת.

אז, בקצרה, מהו התהליך הנפשי?

  1. הגיבור "רוצה" משהו, או חושב שהוא רוצה משהו
  2. כבר בהתחלה יש רמזים שזה לא מה שהוא "צריך"
  3. מתישהו הוא עושה מה ש"צריך"… אבל הניסיון נכשל
  4. עם זאת, הכישלון לימד – והגיבור עושה יותר ויותר את מה ש"צריך"
  5. עד שה"צריך" גובר על ה"רוצה"

ואז התהליך הושלם.

אז, בסיפורים שלכם, איך מתנהלים התהליכים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.