לאן הולך ענף ספרות המקור בימים אלה? (או: עידן האיכות בפתח)

השתמשתי במילה "הולך". זה, כנראה, קצת מטעה. "צולע", או "מקרטע", יהיה נכון יותר. כי כרגע מצב ספרות המקור נראה לא משהו, לא משהו כלל. צומת סגורה. סטימצקי סגורה. החנויות הפרטיות סגורות. האם דמי השכירות בקניונים נעלמו? מסופקני. ההוצאות האלה ממשיכות. ואין קונים, אז אין תזרים, ואין כסף לשלם למו"לים.

אז המו"לים עוצרים הפקות ועוצרות החתמות. כולם מחולתים, כולם מחכים. העובדים יושבים בבית, בדיוק כמו הקונים. על תמלוגים יש בכלל על מה לדבר? תגידו לי אתם. ובעוד חודש חודשיים, כשיהיה מותר, סוף סוף, ללכת לקניון (עם או בלי מסכה), כמה קונים כבר יחזרו לחנויות הספרים שישרדו? כמה הוצאות ספרים ישרדו? כמה ישחררו ספרות מקור חדשה? הניחוש שלכם טוב כשלי.

אני מקווה שכולם יצלחו את המשבר, אבל אני לא רואה איך. הענף כולו, שגם ככה היה חולה ומיובש תקופה ארוכה, עומד להישבר.

או להתכופף ולהמציא עצמו מחדש.

ואולי זה לא כל כך נורא עבורנו.

***

נודה על האמת: כסופרים עצמאיים, גם ככה סצומתסקי סגורות בפנינו. הרשתות הגדולות שייכות (בפועל או רעיונית) להוצאות הגדולות, ועל שטחי המדף המוגבלים שלהן נלחמים מו"לים מועטים, סופרים ספורים וקומץ עצים מודפסים וכרוכים. גם בימים כתיקונם, אם הספר שלך לא יצא באמצעות הוצאה גדולה, הסיכויים שלך לראות את שמך על המדף היו קלושים. בדיוק כמו הסיכוי להתקבל לאותה הוצאה מלכתחילה.

מה שהשאיר לנו את ההוצאות הקטנות, "בהשתתפות המחבר". לכאורה, הן רעיון מצויין. קל להתקבל אליהן. כמעט כל ספר זוכה ללקטורה אוהדת, ו… ולפני שנמשיך נדבר טיפה על העניין הזה.

ונתחיל בקוראים. כן, אלה שמזינים ומפרנסים את הענף כולו. אלה שאנחנו רוצים שיקראו אותנו. הלקוחות הסופיים שלנו. מה רוצים הקוראים? ספרים טובים!

ומה גורם לכך שאל המדף יגיעו ספרים טובים? ראשית, הלקטורה שמסננת (באופן מאוד שנוי במחלוקת) את רוב הספרים שמוגשים להוצאות הגדולות, ושנית – העריכה הספרותית היקרה, האיכותית, שההוצאות הגדולות מתעקשות לבצע.

ולמה הן מתעקשות לבצע עבודה איכותית? כי הקוראים מפרנסים אותן. זה המודל העסקי שלהן. וכדי שהוא יעבוד, הן חייבות שהקוראים יהיו מרוצים, כלומר: שהספרים יהיו טובים. והן יודעות בדיוק מה יהפוך אותן לטובים. קודם כל לקטורה אכזרית, ולאחר מכן עריכה ספרותית. של הביוקר.

ועל חשבונן.

מה שמחזיר אותנו להוצאות "בהשתתפות המחבר".

***

המודל העסקי של ההוצאות האלה שונה. הלקוחות הסופיים שלהן הם לא הקוראים, אלא המחברים. ובתמורה לסכום הגון (או הוגן, תגידו לי אתם) הן מייצרות עצים מודפסים וכרוכים. האיכות הספרותית? החוויה לקורא? זה לא משפיע על תזרים המזומנים שלהן.

פחות חשוב להן שהספר ימכור, ולכן הלקטורה שלהן, איך נגיד, מתירנית למדי. ובאמת, מישהו כאן פעם קיבל תשובה מהוצאה "בהשתתפות המחבר" שמרמזת כי לספר שלו אין פוטנציאל? אם יש כזה, שיקום.

אף אחד לא קם, אה.

מדהים, איך כל הכותבים בישראל מפיקים יצירות מופת נפלאות, אחת אחת. עם הספר או לא עם הספר?

ובכן, "פוטנציאל" ממוצע כזה עולה למחבר שלו 20,000 ש"ח. ואז הוא נערך, אבל לשונית בלבד. לא יספרו לכם את זה, כמובן. אומרים "עריכה" ובתוך זה כוללים הכל.

הקאץ': במחיר של 20,000 ש"ח אי אפשר לשלב גם עריכה ספרותית איכותית וגם הדפסת אלף עצים כרוכים. זה או זה – או זה. ומכיוון שאת העצים הכרוכים אפשר לראות בעין, וכביכול אותם קונים – אז מעדיפים להוציא את הכסף על הדפסה.

במילא ההוצאה אמרה שלספר יש פוטנציאל, לא? הוא מושלם כמו שהוא.

אז הפוטנציאל הבלתי ערוך הזה מודפס באלף עותקים, ומנסה להידחק אל מדפי הרשתות. הוא לא לבד: כל המו"לים בהשתתפות המחבר מתגאים במאות ובאלפי הספרים שהם שיגרו כך אל המדף, בסרט נע.

האם הספרים האלה גם מצליחים?

כן. מצליחים להגיע לסלון שלכם. בארגזים שלא נפתחו מעולם.

כמובן שאפשר להוציא באופן עצמאי לגמרי. עלות הדפסה של ספר ממוצע נעה בין 7-15 ש"ח, אפשר לפנות למפיקים ולהדפיס אלף אלפיים עותקים, אפשר גם לדאוג שהספר יהיה איכותי על ידי עריכה ספרותית ולשונית, אפשר לעצב כריכה כמו שצריך, אפשר לפנות למפיצים ולהתחנן שיפיצו (בהצלחה עם זה), אפשר למכור עצמאית בהרצאות או לקהל יעד מדוקדק. אפשר הרבה דברים. אפשר וקשה.

***

שטחי המדף של הרשתות היו תמיד צוואר הבקבוק של הענף. וכשהצוואר הזה נחנק בידי הקורונה, אין ברירה אלא להשתמש בערוצי הפצה אחרים.

דיגיטליים, כמובן. הרי ידעתם שאני אגיע לזה.

אבל זו בעיה. כי כבר שנים מנסים להחדיר את הספרים הדיגיטליים לישראל, אבל זה לא כל כך עובד. רוב הקוראים העדיפו להגיע פיזית לרשתות ולבחור שם.

אז מה נשתנה? עכשיו כבר אי אפשר. כבר כמה שבועות שאי אפשר. ועוד כמה שבועות קדימה, לכל הפחות, שזה עדיין לא יהיה אפשרי. ואולי כמה חודשים. כולם חנוקים.

גם הרגלי הצריכה שלנו משתנים במהירות. ופתאום אנחנו מזמינים הכל מהבית. ופתאום אנחנו מוותרים על פגישות פיזיות. ופתאום אנחנו מגלים שאפשר לקרוא בטלפון או בטאבלט, וזה נחמד אפילו. וחברים מהתחום מספרים לי על עלייה מטורפת ברכישות ספרים דיגיטליים.

האם המגמה הזו תימשך גם כשאפשר יהיה לסכן את בריאותנו בקניון? בהנחה וישארו שם בכלל חנויות ספרים? כמו תמיד, שום דבר לא יהיה מוחלט. הספרים הפיזיים לא ימותו, אבל מכירות הספרים הדיגיטליים יזנקו.

ושם נמצאת ההזדמנות הגדולה של הסופרים העצמאיים – וגם המלכודת הגדולה.

***

ההזדמנות: כל אחד יכול!

הוצאה לאור של עץ כרוך ומודפס בהשתתפות המחבר עולה בסביבות 20,000 ש"ח – כשרוב הכסף מוקדש לקניית העצים והדפסתם – הוצאה דיגיטלית עולה עשירית מזה.

המלכודת: כל אחד יכול.

יכול בלי עריכה ספרותית, גם בלי עריכת לשון (אם ככה בא לו). בלי לחשוב על האיכות. גרפומניה לשמה. וכמובן, כשהספר לא כתוב היטב הוא יקבל חוות דעת הולמת מהקוראים.

אבל זה לא חייב להיות ככה.

כי הספר הדיגיטלי החדש – יכול להפוך לפנינה הרבה יותר מפתה מהספר הפיזי. זוכרים מה שאמרנו קודם על עריכה ספרותית מול הדפסת אלף עותקים? זה או זה – או זה.

אז את הכסף שחסכנו על חטיבת עצים, הדפסה וכריכה, אפשר להשקיע בטקסט עצמו. באיכות הכתיבה והעריכה. וסוף סוף לצאת ממלכודת הבינוניות. סוף סוף להגיע לסטנדרטים של ההוצאות הגדולות!

סוף סוף להוציא משהו באמת ראוי, אפילו אם זה ספר ביכורים. וסוף סוף לתפוס מקום אמיתי על מדפים מרווחים.

***

אה, ויש גם את אמזון.

עד עכשיו לא דיברתי על זה, ובטח התפלאתם. ובכן, אמזון מאפשרת היום להעלות אליה ספרים להדפסה. אחלה, לא? אמנם המשלוח לישראל יקר עדיין, אבל עדיין הספר + המשלוח עולה לקורא כמו שהיה עולה ספר רגיל בסצומתסקי. ולא צריך להדפיס מראש אפילו ספר אחד! ובמילא לא היינו מגיעים למדפים סצומתסקי, גם בימים כתיקונם.

ואני עוד לא התחלתי לדבר על הרגע בו יכניסו, סוף סוף (ובלחיצת כפתור), פונט אריאל לקינדל – ואפשר יהיה להוציא ספרים דיגיטליים בעברית, בקלות בו מוציאים בערבית.

ואלה כבר חדשות מצויינות, לפחות לסופרים העצמאיים.

אז לשם, לדעצתי הולך ענף ספרות המקור בימים אלה, וגם בימים הבאים:

1. הרבה יותר מכירות של ספרים דיגיטליים, הן של ההוצאות הגדולות והאיכותיות והן של הסופרים העצמאיים.

2. כוח גדול יותר לחנויות האונליין, שדרכן יימכרו גם ספרים פיזיים של כולם (הוצאות מכל הסוגים, וסופרים עצמאיים).

3. איכות הרבה יותר גבוהה של ספרות עצמאית, כי לראשונה הסופרים יוכלו להתחרות עם ההוצאות הגדולות ברמת האיכות והגימור הספרותיים.

כמובן שיהיו גם ספרים גרפומניים שיעלו לדיגיטלי. וזה בסדר. קל מאוד לזהות ספרים לא מושקעים, כבר מהשורה הראשונה. אבל מעל כולם יזרחו הספרים האיכותיים באמת, שנותנים לקהל היעד שלהם חוויה רגשית נפלאה.

עידן האיכות בפתח. וזה, בעיניי, לא רע בכלל.

הוצאה לאור באמזון – איך עושים את זה נכון היום? (2018)

הוצאה לאור באמזון
הוצאה לאור באמזון –
Photo by freddie marriage on Unsplash

נעמה ישעיהו שאלה בפייסבוק איך מגיעים עם הספר לחו"ל, ונועה לקס ביקשה שאסביר על הוצאה לאור באמזון, אז הנה זה כאן, שכולם יוכלו לקרוא ולדעת. נעשה את זה בפורמט של שאלות ותשובות.

איך מגיעים עם הספר, אותו הוצאתי עצמאית, לחו"ל?

שתי דרכים. הראשונה היא למצוא סוכן ספרותי בחו"ל (אפשר לדעת על זה עוד המון דרך המאמר המעולה של ג'יין פרידמן, כאן) ובעיקרון לחכות מספר רב של חודשים לתשובה שכנראה תהיה שלילית.

השניה היא ללכת בדרך בה הולכים היום עשרות אלפי סופרים ידועים ולא ידועים, ותיקים וחדשים, טובים וגרועים, ולהוציא עצמאית באחת מהפלטפורמות הבינלאומיות. הגדולה, הידועה והנכונה ביותר היא הוצא לאור באמזון, אבל יש עוד. במאמר הזה אתייחס, כמובן, לתהליך של הוצאה לאור באמזון.

הוצאה לאור באמזון – מה השלבים, במבט מגבוה?

קצר וממצה:

  1. תרגום לאנגלית
  2. רישום לאמזון ולרשויות המס האמריקאיות
  3. הפקה כספר פיזי ודיגיטלי
  4. השקת הספר
  5. קידום קבוע לאורך זמן

האם זה בכלל כדאי?

וואו. שאלת מיליון הדולר. התשובה, בקצרה, הוצאה לאור באמזון כדאית – אבל רק אם הספר עומד בכמה תנאים ראשוניים. לא בחלק מהתנאים – אלא בכולם:

  1. הספר נמצא בז'אנר בו יש פוטנציאל מכירות גבוה. למשל: רומנטיקה, מתח, מד"ב וכו'. ספרות ישראלית "יפה" לא מוגדרת כז'אנר כזה. אם לא – פוטנציאל המכירות שלו יהיה מוגבל מאוד.
  2. הספר טוב מאוד, וצפוי שיזכה למחמאות מפי קוראי הז'אנר הזה. האם הוא באמת כזה? אל תאמינו למשפחה שלכם, אל תאמינו לחברים שלכם. כולם שקרנים, תאמינו לי. העבירו את הספר בביקורת אמיתית של קוראים אמיתיים ואנונימיים, בעברית. אם לא – הספר יקבל ביקורות גרועות ויצלול מטה.
  3. הספר יתורגם באופן שיעניק את חוויית הקריאה הטובה ביותר לאמריקאי חובב הז'אנר. זה ממש לא אומר שהספר צריך להיות מתורגם כך שהוא יביע ב-ד-י-ו-ק את מה שכתבתם בעברית. הוא צריך לתת חוויית קריאה של וואו באנגלית, וזה שונה בתכלית. אם לא – הספר יקבל ביקורות גרועות ויצלול מטה.
  4. תהיה לספר מעטפת שיווקית מאוד טובה ונכונה. כריכה, למשל. מעטפת כזו אתם לא יכולים ולא יודעים ליצור בעצמכם. ולגבי הכריכה: הדבר היחיד שהיא צריכה לעשות זה למכור. לא להסביר את הספר – אלא למכור חוויה. ולא, האחיין שלכם שסיים בצלאל ומעולם לא עשה כריכה לאמזון, לא יודע לעשות כריכה לאמזון. אם לא – הספר פשוט יזכה להתעלמות, ולא ימכור.
  5. הספר יושק היטב. פעם היה פשוט לעשות את זה, היום קצת פחות. אם לא תהיה השקה טובה – אמזון לא תדחוף את הספר שלכם קדימה והוא לא ימצה את הפוטנציאל שלו כספר חדש.
  6. הספר יזכה לדחיפה אוטומטית לאורך זמן. אם לא – אתם תפספסו את ההכנסות שלו לטווח ארוך.

 

נתחיל בתרגום לאנגלית

התרגום הוא השלב היקר ביותר, וגם הארוך ביותר בתהליך. למעשה מדובר בשני שלבים: תרגום ועריכת התרגום.

ולמה צריך עריכה אחרי התרגום? כפי שהסופר הישראלי הטוב ביותר לא יכול להוציא תחת ידו ספר נטול שגיאות כתיב (אני לא מדבר בכלל על שגיאות כתיבה), כך גם המתרגם הטוב ביותר לאנגלית לא יכול לעשות את זה. מי שאומר לכם אחרת, שיהיה לו לבריאות. בחרתם להאמין לו? שיהיה לכם לבריאות.

כמה זה עולה? לא מעט. מתרגמים טובים בישראל ייקחו מכם עד שקל למילה בעברית. אה, כחלק ממסך העשן מול הסופרים, יש מיליון דרכים מקובלות ופחות מקובלות לחשב עלות תרגום. יש מי שמחשבים לפי דפים (בפונטים שונים ובגדלים שונים), יש מי שמחשבים לפי גליונות דפוס, יש מי שמביאים בחשבון את הרווחים שבין המילים, יש מי שמדברים על מספר המילים שיהיו אחרי התרגום.

מאחר ואני איש מעשי ואף טיפש מאוד, אני בוחר לא להסתבך. הנתון היחיד המוחלט, אותו אפשר לדעת לפני התהליך, הוא מספר המילים בעברית. ואחרי כל החישובים שנועדו לפשט את המסובך, יוצא שהמתרגמים הטובים מעברית לאנגלית יעלו לכם שקל למילה, בערך, ועל זה עוד צריך להוסיף עריכת תרגום.

כמובן שהמספרים האלה מטורפים. ספר לא ארוך, של 50,000 מילים בעברית, יעלה בערך 50,000 ₪ וזה עוד לפני כל ההוצאות האחרות. אני, אישית, לא יכולתי לעמוד בהוצאות כאלה, ולכן פיתחתי דרך שונה לתרגום (לא, לא גוגל טרנסלייט, ירחם אדושם) שגורמת לקוראים האמריקאים להרגיש שאמריקאי כתב את הספר הזה וכתב אותו היטב. לא אפרט כאן, כי זה לא המקום, אבל בעיקרון זה מגיע לכשלושים אגורות למילה בעברית, וזה כולל עריכת תרגום מצטיינת.

במקביל, רישומים ובירוקרטיה

לאמזון נרשמים, כסופרים, דרך אתר שנקרא KDP.  Kindle Direct Publishing. הוא מאפשר להפיק הן ספרים דיגיטליים והן ספרים בפרינט.

אמזון מנכה מס במקור מהתמלוגים שהיא משלמת לסופרים שלה ולכן דורשת מכם להירשם במס ההכנסה האמריקאי קודם. זה לא סיפור גדול, רק שיחת טלפון של איזה עשרים דקות לארה"ב. מספר הטלפון, לאחר קידומת קו חוץ (כמו 012,013 וכדומה):   1-267-941-1099 . השלוחה אליה צריך להגיע: שלוחה 1.

צריך לבקש מהפקיד/ה שיענה לכם מספר EIN, להגיד להם שאתם אזרח ישראלים שמתחילים להוציא ספרים באמזון וצריך את זה למטרות מס. הפקידים ישאלו אתכם מספר שאלות פשוטות ואז יתנו לכם את המספר.

בתהליך הרישום ב- KDP  אתם תעברו "ראיון מס" אונליין, במהלכו תצטרכו להזין את המספר הזה (שם הם קוראים לו TIN. אל תתבלבלו). זה קצת מסובך, אבל אם טיפש כמוני הצליח לרשום את עצמו ועוד איזה מאה סופרים אחרים לאמזון – גם אתם תצליחו.

הוצאה לאור באמזון כספר פיזי ודיגיטלי

טוב. זה החלק הכי קשה ומסובך, שאת חלקו אפשר לעשות לבד בקלות – אך אם לא רוצים ליפול לאחד מתוך עשרות הבורות שקיימים בו, עדיף להסתייע במומחה.

כאן גם מתחיל החלק החשוב ביותר של שיווק הספר, והוא ההתאמה שלו לקוראים. זה אומר יצירת כריכה מתאימה, כתיבת תיאור שיווקי לספר, בחירת קטגוריות נכונות, מילות חיפוש ועוד כל מיני דברים שחייבים לעשות נכון וביד מקצועית. אחרת הקוראים הפוטנציאליים שלו ידלגו עליו, והספר ישקע בתהומות אמזון כמו הטיטניק ביום חורפי.

בעיקרון, כדאי להפיק שתי מהדורות שונות של הספר: דיגיטלי ופיזי. הפקת הספר הדיגיטלי קלה יותר, ואם יש בספר טקסט בלבד (בלי תמונות או דיאגרמות) הכי פשוט לעשות את זה בעזרת תוכנת Kindle Create, אותה אפשר להוריד מכאן. אם יש תמונות הסיפור מסתבך, ואני לא אפרט כאן איך לסדר את הסיבוכים – אין מספיק זמן בתבל לזה.

הפקת הספר הפיזי מסובכת יותר, וגם אותה לא אפרט כאן. אפשר בלעדיה, אך  מומלץ לא לוותר עליה, כי בהחלט יש שם מכירות, והיום הן עוזרות גם למכירות הספר הדיגיטלי. אגב, הוצאה לאור באמזון מאפשרת להוציא גם ספר עם אותיות מוגדלות לכבדי ראייה – והם בהחלט קונים.

הללויה, השקת הספר!

בעבר היה קל יותר להשיק את הספר, גם אם הוא לא היה באמת טוב. בנו לו מעטפת שיווקית נכונה (זה הרבה עבודה מקצועית), אירגנו לו 20-30-40 ביקורות ראשוניות טובות (ולא באמת אותנטיות, כמובן) יצאו לקמפיין קידום מכירות של הספר במחיר 0 דולר (כן, חינם) ואז עשו כמה טריקים אותם לא אפרט כאן. בערב השקה כזה הספר היה זוכה ל"בוסט" של מאות או אלפי מכירות (אמיתיות, לא חינם) תוך שעות ספורות, וכך מתניע את האלגוריתם של אמזון כדי שיעבוד עבורו. עד שהביקורות הגרועות התחילו להגיע ולהשפיע על קוראים עתידיים, יכול היה הסופר לגרוף אלפי ועשרות אלפי דולרים.

כמה מילים על האלגוריתם של אמזון. בעיקרון, האלגוריתם הזה מיועד על מנת להתאים את המוצר (הספר) הנכון ללקוח (הקורא) הנכון. ככל שהספר נרכש יותר על ידי לקוחות בעלי מאפיין משותף זהה (למשל, אוהבי ספרי ריגול) כך אמזון תנסה לשווק אותו בעצמה ללקוחות אחרים ש"דומים" להם. אם אותם לקוחות "דומים" גם יקבלו את הספר בהתלהבות מכירתית – אמזון תמשיך לדחוף אותו. אבל אם לא, האלגוריתם יפסיק לתמוך בו ויעבור לספרים אחרים.

המשמעות מבחינתנו: בשלב ההשקה, ממש קריטי להעביר את הספרים אך ורק לידיעת הקוראים "הנכונים".

כלומר, השקת הספר היום היא אופרה אחרת לגמרי. האלגוריתם של אמזון למד לזהות במהירות "בוסטים חד פעמיים" של מכירות לקוראים אקראיים – ומשתיק אותם במהירות, לאחר מכירות של מאות או אלפי דולרים בודדים. זה לא מספיק כדי לכסות את ההשקעה.

יתר על כן – אם פרופיל הקוראים בהשקה אינו מדוייק, אז הקוראים ש"דומים להם" יסבלו מאותם מאפיינים לא מדוייקים, וידחו את הספר. כלומר – השקה שכזו פשוט תהרוס את הספר לאורך זמן.

מעבר לכך, יותר ויותר ספרים נקראים כיום על ידי חברי מועדון המנויים של אמזון, שמשלמים 12 דולר לחודש וקוראים כמה שבא להם. אלה לא מתרשמים בכלל מיום השקה בקמפיין חינמי, כי בשבילם כל הספרים הם "חינם".

הדרך הנכונה יותר להשיק, היום, הרבה יותר מסובכת וצריכה להישען על רכישה הדרגתית ומתגברת של קוראים בפרופיל "הנכון". כבר אין יותר קסמים. זו עבודה קשה מסוג אחר לגמרי. והדבר הכי "גרוע": היא דורשת שהספר, קודם כל, יהיה… ובכן, טוב. אחרת אין ביקורות טובות בהתחלה ואין תוחלת לספר.

כשאני אומר "טוב", אגב, אני מתכוון ל"טוב עבור הקוראים בז'אנר שלו". זה לא שיפוט יצירתי או ביקורת ספרות.

קידום לאורך זמן

כאן אנחנו מגיעים לזנב הארוך של הספר, שיכול להתמשך שנים ארוכות קדימה. יש ליצור לספר מערך פרסום אוטומטי בתוך אמזון, ולפעמים גם מחוץ לאמזון (מודעות פייסבוק, למשל – אם כי הן גבוליות מבחינת החזר לכסף).

לסיכום: הכל תלוי בהכל

זהו. כתבתי לא מעט על הוצאה לאור באמזון, וזה רק קצה הקרחון. השורה התחתונה: כדאי (כלכלית) להוציא עצמאית באמזון אם הספר כתוב היטב בעברית, אם הוא מתורגם נכון (כלכלית) וטוב (איכותית), ואם עושים את הצעדים הנכונים לשווק אותו, כבר בשלב ההפקה שלו.